פרויקט הגמר של ליאורה צדוק

"עוד חוזר הניגון"

הכירו את ליאורה צדוק,  בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה ליאורה קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה. 

הסיפור של ליאורה:

"שמי ליאורה צדוק, נשואה לצלי בעלי היקר ואמא ל-3 בנות מקסימות.

בחרתי לעשות את הפרוייקט על חוויות השנה האחרונה, שהייתה מאד משמעותית עבורי.

במשך כ-25 שנה עסקתי בתחום הכספים, לפני כשנה עזבתי את התחום בעידוד ובתמיכת משפחתי, לטובת השקעה ב-2 תחומי אומנות הקרובים לליבי – מוסיקה ופרחים.

מוסיקה – אל המוסיקה והנגינה התוודעתי בגיל צעיר במסגרת לימודיי בבי"ס היסודי,התחלתי בחלילית ועברתי למנדולינה. בגיל 12 הצטרפתי לתזמורת כנגנת מן המניין עד גיל 21 שאז נישאתי ובחרתי להקדיש את זמני ומרצי לביתי ולמשפחתי.

פרחים – אהבתי לפרחים החלה בגיל צעיר יותר, בילדותי גרתי באזור שסביבו שדות ומטעים ומלא פרחים אהבתי את הטיולים בטבע, את הפריחות והריחות המשגעים, עד היום הריח האהוב עליי במיוחד – ריח הפרדסים המשכר שלפני פסח. למדנו מה מותר לקטוף ומה מוגן, ומכל טיול חזרתי הביתה עם זר קטן (ועייף) מהגן. חלום ילדותי היה לעבוד בחנות מוקפת בפרחים.

אחרי 25 שנה בהם החלומות נדחקו הצידה והמציאות והשגרה תפסו את מקומם, הגיע הזמן להגשימם. חזרתי לשורות התזמורת ונרשמתי לקורס שזירה אצל אורית האחת והיחידה בהמלצתה החמה של ליאורה הררי המקסימה שלפני מס' שנים למדה אצלה.

על הפרויקט:

המוסיקה בשבילי דבר טהור, מזון ומזור לגוף ולנשמה,הפרחים בהרמוניית הצבעים והריחות בטבע מבחינתי זו שלמות הבריאה, אז חיברתי בין שני תחומי העניין האהובים עליי ליצירה אחת.

את הפרוייקט בחרתי להציג כתיבת נגינה, תיבת העץ – מסמלת את הבית החם,במבנה – תיבה כמו בית ובחומר – העץ – חמימותו והקשרו לאדם ולמשפחה – "כי האדם עץ השדה"התיבה מתפקדת גם כתיבת נגינה המתחברת אל הילדות ואל המוסיקה. בבסיס התיבה נשזרו על ספוג פרחים המזכירים את הבית, אני ומשפחתי ואת מה שהיא מהווה עבורי.

במרכז שמהווה את השנה הנוכחית שזורות אהבותיי הישנות זו בזו- פרחי סחלב מודבקים על מפתח סול. ידית תיבת הנגינה – מסמלת את המשפחה ובמיוחד את בעלי שהם הכח המניע – נשזרה בטכניקת החיווט.

צבעים וחומרים:

חום – תיבת העץ – צבע האדמה המסמלת בעיניי יציבות וחמימות.

מקלות קינמון –  הקינמון ידוע כמחמם ומפיץ ריח טוב, ריח הקינמון מזכיר לי את חום הבית.

תכלת – טווידה תכלת – משרה שלווה ורוגע,

ירוק – טרכיליום – מסמל צמיחה והתחדשות

ורוד – ליזיאנטוס – אופטימיות ורומנטיות

צהוב – בבונג כפתור – אושר ושמחה,

כתום – נץ חלב דוביום – יצירתיות וחיוניות

לבן – סחלב וחרצית – רוחניות ורוממות הנפש.

זה המקום להקדיש פרוייקט זה באהבה למשפחתי,

משפחה יקרה ואהובה שלי, אתם מנגינת חיי, הפרחים בגני, מכם ובשבילכם כוחותיי.

החוויה של ליאורה בקורסי שזירת הפרחים בבית הספר:

אורית יקרה ואהובה, את אחת המתנות הגדולות בהן זכיתי השנה, אחד החיבורים הכי חזקים.

אחרי שנרשמתי באתר, המתנתי בסבלנות 3 ימים תמימים, כי היית בחו"ל בסיום מאסטר שזירת הפרחים באקסטרים.

באחד מן הימים הייתי בסביבת הקיבוץ ובסנכרון מדהים, הגיעה השיחה ממך ממרחק יבשות וימים בול בזמן המתאים.

 שתינו הופתענו מהמקריות ודיברנו על שזה גורל, המזל או אות מאלוקים, את קראת לזה "סימנים של החיים".

שמחה בכל ליבי שזכיתי לפגוש בך ולהכיר אותך, ללמוד ממך ולא רק שזירת פרחים. את מוכשרת ויצירתית ובעלת לב רחב המנחילה לכולם ידע רב.

את אמיתית וכנה, בחן ובחיוך מעירה ומאירה, את מצחיקה ויש לך חיוך כובש, בתוספת פרחים, עוגיות ונס – הלב ממש נמס.

תודות מיוחדות – 

לאתי, אריקה ונמרוד – הצוות שלך – ההורס.

ולשקטים והנעימים הנחבאים אל הכלים – אביך היקר, מתן ואיתמר.

וללינה מיארה, הצלמת המדהימה והמוכשרת.

לחברותיי היקרות והאהובות שזכיתי להכיר ב-2 קבוצות הלימוד, היה לי ממש כיף אתכן, אתן מוכשרות מלידה.

מאחלת לכל אחת ואחת מכן הצלחה רבה בדרכה.

אורית יקרה:
נהניתי מכל רגע וגמעתי בשקיקה כל מילה , חיכיתי בכיליון עיניים מפגישה אחת לשנייה.

מאחלת לך רוב ברכה והצלחה, עוד לא תמו כל פלאייך יקירה!"

צילום: לינה מיארה

ובנימה אישית:

ליאורה מדהימה, 

לא יאמן כמה עוצמה יש במבט שלך ובשקט שלך.

התחברתי אלייך ברגע הראשון שראיתי אותך. 

אישה עם לב וידי הזהב.

עולם ומלואו באישה אחת יחידה ומיוחדת במינה.

תודה לך על השיתוף ועל פרויקט הסיום המקסים ששזרת. 

בחרת שלושה נושאים הנוגעים מאוד ללבי – משפחה, פרחים ומוזיקה. כמה עוצמה יש בשלושת הנושאים יחד ולממש את הרגשות שלנו דרך הפרחים זה בכלל זכות גדולה.  תודה על הזכות.

באהבה והערכה גדולה,   

אורית

השארת תגובה