פרויקט הגמר של ליטל מוספיה

קצין וג'נטלמן - אלברט מוספיה

 הכירו את ליטל מוספיה,  בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה ליטל קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה.

הסיפור של ליטל:

"שמי ליטל מוספיה, בת 29.

את פרויקט הגמר שלי בחרתי להקדיש לסבא שלי – אלברט מוספיה.

סבא נפטר ממחלת האלצהיימר לאחר תקופה ארוכה מאוד שבה היה חולה.

את סבא, לצערי הרב אני זוכרת בהבזקים קטנים מהילדות. רוב הזיכרונות ממנו צברתי בתקופת המחלה.

סבא נולד ביוגוסלביה. ניצול שואה אשר עלה לישראל והתגייס לחטיבת צנחנים. משם עבר למשמר הגבול ולמשטרה, שם טיפס גבוה בשרשרת הפיקוד ופרש בדרגת ניצב.

סבא היה יפה תואר, גבוה ומרשים.

כשהתחלתי את תהליך הפרויקט, התברר כי רוב הזיכרונות שלי היו "קרים", ואז התחלתי לנבור בזיכרונות ילדות.

ביום ההולדת ה-29 שלי, פגשתי באשתו של סבא, האישה שמכירה ואוהבת אותו יותר מכולם. בזכות הפרויקט זכיתי לשבת לדבר איתה, להיזכר בחוויות שחוויתי איתו ולשמוע איזה אדם מופלא הוא היה.

הפרויקט נקרא "קצין וג'נטלמן" – המשפט שמגדיר ומתאר את סבא בצורה הטובה ביותר. משפט זה כתוב על קברו ומלווה אותי לכל מקום.

לפרויקט בחרתי בכלי זכוכית בעל עיגול חלול במרכזו. הזכוכית היא חומר חזק מאוד אך שביר, כמו שסבא נראה עבורי. העיגול במרכז הכלי מסמל את מעגל החיים סבא עבר, ושעבר מעגל חיים הפוך בזמן מחלתו. רשת הברזל מסמלת את השואה ששרד. העץ הוא המפוחית שבה סבא ניגן והמוסיקה שכה אהב. המתכת היא סמל למשטרה שהייתה חלק מאוד מרכזי ואהוב בחייו. את כל הפרויקט בחרתי להניח על קרמיקה שמסמלת את קברו.

סחלב ושורשיו פרח אלגנטי, מרשים ומיוחד, בעל שורשים עבים אך רגישים – הסמל לסבא.

ענפי ערבה מסולסלת שרובם יבשים ואחד בתהליך פריחה – הסמל לשואה שסבא שרד.

כותנה שחורה – הסמל למחלת האלצהיימר והליך איבוד הזיכרון שסבא עבר.

כדורי קרספידיה – זיכרון ילדות שסבא היה לוקח את אחי ואותי למשחקיית כדורים בימי שישי.

מוס – מצע חי ששורד המון ומסמל את הצד החיובי והמחייך בפרויקט.

השקיפות בכלי – מסמלת את השקיפות שהמצאתי בסבא שכה הייתי רוצה שתהייה (היה אדם מופנם).

הלבן בסחלב – הטוהר והאצילות שבסבא.

חום, מתכת ושחור – השליליות. השואה והאלצהיימר.

ירוק, צבעוני, עץ – החיוביות. כל מה סבא אהב וזיכרונות הילדות שלי ממנו".

החוויה של ליטל בקורסי שזירת הפרחים בביה"ס:

"על הקורס אצל אורית חלמתי כבר תקופה ארוכה. היום שבן זוגי הגשים לי את החלום, הוא היום שעברתי שינוי חיובי עצום בחיי. השיעורים היו הרבה מעבר לשיעורי שזירה ועיצוב, הם שיעורים לחיים. הטבע שנכנס לסטודיו, המשפחתיות שבביה"ס, הבנות המדהימות שהכרתי, המקצועיות, האווירה השלווה והפרחים שנבחרו בקפידה לקראת כל שיעור, עם מחשבה מאחורי כל טקסטורה, צבע ומרקם. לכל אלו אין תחליף.

אוריתי יקרה, אין בפי מילים מספיקות להביע את ההוקרה והתודה שלי אלייך. תודה על היותך את, מאוהבת בחיים, בפרחים, באושר, בחיוכים ובהענקת שפע. ותודה ענקית על כך שלא הפסקת להעניק את כל אלו במהלך השיעורים וגם כשאלו נגמרו לא הפסקת. למדתי המון, חוויתי והתמלאתי. מאושרת שהרווחתי אותך לחיי."

צילום: הדר הרנס

ובנימה אישית:

ליטל יקרה,

כשסיפרת לי על הנושא שלך לפרויקט הסיום, הלב שלי החסיר פעימה. 

ברור היה לי שבבחירת נושא זה את יוצאת למסע עמוס ברגש ובתובנות.

כשראיתי את התוצאה וכשהצגת אותו, התרגשתי עוד יותר,  כמה עומק, כמה מחשבה בבחירת כל החומרים וכמה רגש בתהליך, בשזירה ובתוצאה הסופית.

מתרגשת איתך ובשבילך על התהליך שעברת עם עצמך ועל התוצאה המקסימה.

מאחלת לך המשך צמיחה והצלחה רבה בעולם הפרחים המופלא.

באהבה והערכה,  

אורית

השארת תגובה